<h1>כפתור ופרח לרבינו אשתורי הפרחי פי"א</h1>
<h2>דף כז:</h2>
מה שאני מניח עקרון וקסריאה, שהרי עקרון תעקר נראה שהוא מקום שבין עכו ובין אכשף וקורין לו קסריאה, ויהיה זה קסרי בת אדום שתחלתה היתה משל פלשתים והיא הנזכרת מסכת מגלה (ו' א'). ועוד נמצא בין יפו ובין אשקלון עיר קורין לו היום עאקר. אבל לפי פשטי הכתובים נראה כי עקרון תעקר הוא הסמוך לאשקלון, ואם כן תהיה קסרי בת אדום בארץ יהודה, שהרי אותו עקרון הוא דרומי מזרחי אל יבנה שהוא ליהודה, ואם קסרי בת אדום היא קסריאה שזכרנו תהיה בארץ אשר שהרי היא צפונית לאכשף שהוא לאשר, ולא יתכן שתהיה בתחום יששכר כי אם תוציא קו ישר מעין גנים אל הים הגדול תהיה קסריאה דרומית לסוף הקו ההוא הנופל בים כארבע שעות, ואם הוא כך קרוב הדבר לומר שקסטרא הוא קסריאה ולזה אמרו במדרש איכה (רבתי א' נ"ב) סביביו צריו כגון קסטרא לחיפה, ועוד היום שם בנין רומי גדול מאד. ובתוספתא מסכת דמאי פרק קמא (פ"א ה"ט) הלוקח מן הספינה ביפו ומן הספינה בקסרי חייב, וזאת שהזכרנו בים (תבוא) [היא] וצפונית ליפו כמו יום. ועל כרחיך קסרי אינה קסריון, וכמו שנראה הענין דסוף מסכת אהלות לקמן. וכן מההיא דפרק הישן (סוכה כ"ז ב'), מעשה ברבי אליעזר ששבת בסוכתו של רבי יוחנן ב"ר אלעאי בקסרי ואמרי לה בקסריון. ושמא בכלם הוא קטריון בטי"ת. איכה רבתי (ד' כ"ד) שישי ושמחי בת אדום זו קסרין ורומי, גם עליך תעבור כוס זו קסרין ורומי, תשכרי ותתערי זו קסרין ורומי. ועקרון מזרחי לים כארבע שעות כמו שזכרנו, הרי שהתוספתא מכרחת היות קסריא אל קסריאה הנזכרת שהיא על הים, והאל יתעלה יאיר עינינו במאור תורתו.
